אנציקלופדיית מז'יבוז'

אוכלוסייה

חברה וקהילה

ראו את טבלת נתוני האוכלוסייה היהודית להלן. הנתון לשנת 1847, 1,719, מובא כפי שפורסם, אף שהוא נראה נמוך לעומת רשימת הרוויזיה של 1834, המונה כ-1,456 משקי בית של יהודים בני מעמד העירונים בלבד.^[1][2][5][4]

ראו גם: רשימות הרוויזיה (מפקדי רוסיה הצארית).

אזכורים ראשונים

אירועים

העיירה נזכרת לראשונה בכרוניקת איפטייב בשנת 1146, כאחוזה של רוס של קייב. יהודים מתועדים בה לראשונה ב-1518, ולכן היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות באוקראינה. ב-1566 פטר המלך זיגמונט השני אוגוסט את יהודי העיירה ממסים. הקבר המתוארך העתיק ביותר בבית העלמין היהודי הישן הוא משנת 1555.^[4][1][2]

ראו גם: Timeline.

אתר פלאוליתי

מקומות

סמוך לעיירה ולכפר הולובצ'ינצי שוכן האתר הארכאולוגי של מז'יבוז', ובו מן העקבות הקדומים ביותר לנוכחות אדם באוקראינה.^[4]

בארונדס, יוסף

אישים

יוסף בארונדס (Joseph Barondess, 1867–1928) חי במז'יבוז' לפני שהיגר לארצות הברית ב-1888, ושם נעשה מנהיג ידוע של תנועת הפועלים היהודית בניו יורק.^[1]

ראו גם: The landsmanshaftn.

ביק, הרב חיים יחיאל מיכל

אישים

הרב חיים יחיאל מיכל ביק (1887–1964) הוא הרב האחרון הידוע לנו שחי במז'יבוז'. הוא עזב את העיירה ב-1925.^[1]

ראו גם: התקופה הסובייטית, 1922–1991.

בית הדפוס, 1815–1827

חברה וקהילה

בשנים 1815–1827 פעל במז'יבוז' דפוס עברי שהוציא לאור ספרי חסידות וקבלה.^[2]

ראו גם: ערש החסידות.

בית העלמין היהודי החדש

מקומות

בית העלמין היהודי החדש שוכן לכיוון החלק המערבי של העיירה, ובו קברים מראשית המאה ה-19 ועד שנות ה-80 של המאה ה-20. הוא נסקר על ידי ESJF (היוזמה האירופית לבתי עלמין יהודיים).^[1][6]

ראו גם: Medzhybizh today.

בית העלמין היהודי הישן

מקומות

מצפון לעיירה שוכן בית העלמין היהודי הישן, שהקבורה המתוארכת העתיקה ביותר בו היא משנת 1555. כאן קבורים הבעש"ט, האוהב ישראל מאפטא ורבי ברוך, בתוך מבנה מודרני המגן על קבריהם, וכאן גם הקבר הלא מסומן שלפי המסורת הוא קברו של הרשל'ה מאוסטרופולי. זהו מוקד עלייה לקברי צדיקים לחסידים מכל העולם, ובכללם מישראל.^[1][2]

ראו גם: הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר), How to read a Jewish gravestone.

ברדיצ'בסקי, מיכה יוסף

אישים

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865–1921), הסופר וההוגה שכתב בעברית וביידיש, נולד במז'יבוז'.^[1]

בתי כנסת

מקומות

בית מדרש קטן במז'יבוז' נודע במשך דורות כבית הכנסת של הבעש"ט. המקורות חלוקים בשאלת סופו: נסגר בידי הסובייטים ב-1939 ונשרף ב-1942, או נהרס בידי הגרמנים ב-1941. העתק שלו, שנבנה על פי תצלומים מסביבות 1915, הוקם במקום בין 2000 ל-2005 ונחנך בחג השבועות 2004; כיום הוא משמש את עולי הרגל. נכון לכנותו בית הכנסת של הבעש"ט לפי המסורת: יש חוקרים המפקפקים בכך שהבניין שצולם הוא המקום שבו התפלל. בית הכנסת של האוהב ישראל מאפטא השתמר ומשמש למטרות אחרות, וב-2008 נרכש לשם שיקום.^{[12][14][1][3]}

ראו גם: הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר), Medzhybizh today.

האוהב ישראל מאפטא (רבי אברהם יהושע השל)

אישים

רבי אברהם יהושע השל (1748–1825), הידוע כ"רב מאפטא" על שם כהונתו הקודמת באפטא (Opatów), היה מגדולי האדמו"רים החסידיים בדורו. מ-1813 ועד פטירתו חי במז'יבוז', והוא קבור בבית העלמין היהודי הישן, סמוך לבעש"ט. בניין בית הכנסת שלו עומד עד היום; ארגון "אהלי צדיקים" רכש אותו ב-2008 כדי לשקמו.^[1][2]

ראו גם: בית העלמין היהודי הישן, בתי כנסת.

הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר)

אישים

רבי ישראל בן אליעזר (בערך 1698/1700–1760), הבעל שם טוב, או בראשי התיבות הבעש"ט, הוא מייסד החסידות. כבר בשנות ה-30 של המאה ה-18 היה ידוע בפודוליה כבעל שם, מרפא שכתב קמעות ורשם תרופות, וזקני מז'יבוז' הזמינו אותו להשתקע בעירם כמקובל של הקהילה. ספרי המסים הפולניים מראים אותו בעיירה מ-1740 (ספרים רבים נוקבים בשנת 1742 בקירוב, השנה שבה הוא נרשם לראשונה בשם "Balsem") ועד פטירתו בחג השבועות תק"כ (1760). מבית המדרש שלו במז'יבוז' התפשטה תורתו ברחבי מזרח אירופה, בידי תלמידים כמו רבי יעקב יוסף מפולנאה ורבי דב בער, המגיד ממזריטש, שהנהיג את התנועה אחריו. הוא קבור בבית העלמין היהודי הישן.^{[7][9][10][11][12][1][2]}

ראו גם: הבעש"ט בספרי המסים, חוגו של הבעש"ט במז'יבוז', קבר הבעש"ט והעלייה לקברו, ערש החסידות.

הבעש"ט בספרי המסים

רשומות

ההיסטוריון משה רוסמן מצא את הבעש"ט בספרי המסים של מז'יבוז' מאחוזת משפחת צ'רטוריסקי, השמורים כיום בספריית צ'רטוריסקי בקרקוב. הבית שבבעלות הקהילה, הסמוך לבית הכנסת ומסומן בדרך כלל במספר 93, רשום ב-1740 כ"בית הקהל או בית החזן, שבו [גר] המקובל"; ב-1742 כ"Balsem בבית הקהל"; ב-1758 כ"Balsam"; וב-1760 כ"Balszam, רופא, פטור". כל שנותיו בעיירה גר שם בלי לשלם שכר דירה או מסים, בבית ששימש את בעלי התפקידים הדתיים של הציבור, ולצדו רשומים בני ביתו ואנשי חוגו. הרשומות מלמדות שהבעש"ט לא היה דמות שולית, אלא אישיות מוכרת שהקהילה תמכה בה. ב-1763 גר בבית "Herszko", כנראה בנו רבי צבי הירש.^[10][9][11]

ראו גם: הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר), רשימות הרוויזיה (מפקדי רוסיה הצארית).

הטירה

מקומות

בניית מבצר האבן החלה ב-1511, במקום גדרות כלונסאות מעץ, על לשון היבשה שבה פוגש נהר הבוז'וק את הבוג הדרומי. סכר על הבוג יצר אגם הגנה. הטירה בנויה בצורת מעוין ובה ארבעה מגדלים; היא נבנתה מחדש בחלקה במאה ה-19. כיום שוכנים בה מוזיאון קטן לתולדות המקום ומוזיאון זיכרון גדול להולודומור, הרעב של 1932–1933. רבות מחומותיה מתפוררות.^[1][4]

ראו גם: Medzhybizh today, Names of the town.

המעיין של הבעש"ט

מקומות

בטרבוחיבצי (Trebukhivtsi), בשולי מז'יבוז', יש מעיין שלפי המסורת התפלל בו הבעש"ט ונטל בו את ידיו. מעליו נבנה מקווה לעולי הרגל. המסורת היא אגדה; אין מסמך המתעד אותה.^[19][1]

ראו גם: הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר).

העיירה כיום

מקומות

מז'יבוז' (Medzhybizh) היא יישוב קטן ובו כ-1,200–1,300 תושבים, בנפת חמלניצקי שבמחוז חמלניצקי, כ-25 ק"מ מהעיר חמלניצקי, בקואורדינטות 49°26′N 27°25′E. עד 2020 השתייכה לנפת לטיצ'ב, ועד 2024 הייתה יישוב מטיפוס עירוני.^[1][4]

ראו גם: Medzhybizh today.

הרשל'ה מאוסטרופולי

אישים

הרשל'ה מאוסטרופולי, הלץ האגדי של הפולקלור היהודי, קבור לפי המסורת בקבר לא מסומן בבית העלמין היהודי הישן של מז'יבוז'.^[1]

ראו גם: בית העלמין היהודי הישן.

השואה, 1941–1942

אירועים

הצבא הגרמני כבש את מז'יבוז' ב-8 ביולי 1941; פוגרום פרץ בה כבר ב-6 ביולי, לפני בוא הגרמנים. ב-1939 חיו בעיירה כ-2,347 יהודים. הם רוכזו בגטו מוקף גדר תיל, בחלק העני ביותר של העיירה, והועבדו בעבודות כפייה, ומאביב 1942 בסלילת כבישים במחצבה במרחק 14 ק"מ. ב-14 באפריל 1942 נשלחו 200 גברים לעבודת עבדות. לפי התיעוד הסובייטי נמשך הרצח מ-21 באוגוסט עד 31 באוקטובר 1942. הרצח ההמוני הגדול ביותר התרחש ב-22 בספטמבר 1942 (י"א בתשרי תש"ג), בגיא סמוך לדרך לרוסנובצי; יהודים שנתגלו אחר כך במסתור הוחזקו בקסרקטין שבטירה ונורו בשבועות שלאחר מכן, ואחרוני היהודים נרצחו עד 31 באוקטובר. הנרצחים קבורים בשלושה קברי אחים. המקורות מוסרים כי מספר היהודים שנרצחו היה 2,558, 2,583 (לפי מסמך הוועדה הסובייטית מ-4 ביוני 1944) או 2,588. העיירה שוחררה ב-24 במרץ 1944, וכשני תריסר משפחות יהודיות חזרו אליה אחרי המלחמה.^[3][2][1][5]

ראו גם: The Holocaust memorial, קברי האחים והאנדרטה.

השלטון העות'מאני, 1672–1699

אירועים

האימפריה העות'מאנית כבשה את פודוליה ב-1672, ומז'יבוז', שהעות'מאנים כתבו את שמה Mejibuji, נעשתה מרכז של מחוז (סנג'ק) בפרובינציית קמניצ'ה (Kamaniçe). כוחות פולניים בפיקוד יאן סובייסקי כבשו אותה מחדש ב-1682, אף שפולין חזרה לשלוט בה שליטה מלאה רק ב-1699.^[1][4]

ראו גם: Timeline.

השלטון הרוסי, 1793–1917

אירועים

רוסיה סיפחה את מז'יבוז' ב-1793, בחלוקה השנייה של פולין, והיא נכללה בפלך פודוליה. משפחת צ'רטוריסקי החזיקה בעיירה עד שאדם צ'רטוריסקי יצא לגלות ב-1831; מושב השלטון האזורי עבר אז לקמיאנץ-פודילסקי, מסילת הברזל עקפה לימים את העיירה, והיא שקעה. ואף על פי כן הוסיפה הקהילה היהודית לגדול, ועד 1897 מנתה 6,040 נפש, 74 אחוזים מתושבי העיירה.^[1][2]

ראו גם: אוכלוסייה, רשימות הרוויזיה (מפקדי רוסיה הצארית).

התקופה הסובייטית, 1922–1991

אירועים

השלטון הסובייטי הביא חשמל, בתי ספר, כבישים וחוות שיתופיות. בשנות ה-20 פעלו בעיירה מועצה יהודית ועיתון ביידיש, ונוסדה חווה שיתופית יהודית (קולחוז). ב-1926 חיו בה 4,614 יהודים, 58 אחוזים מהאוכלוסייה. הרעב של ראשית שנות ה-30 מונצח במוזיאון שבטירה.^[1][2]

ראו גם: השואה, 1941–1942.

זכויות מגדבורג, 1593

אירועים

ב-1593 העניק אדם סיניאבסקי לעיירה זכויות מגדבורג, כתב זכויות לשלטון עצמי עירוני שהיה נהוג ברחבי מרכז ומזרח אירופה. במהלך הדורות הייתה העיירה בבעלות משפחות זסלבסקי, סיניאבסקי, פוטוצקי וצ'רטוריסקי.^[1][4]

ראו גם: השלטון הרוסי, 1793–1917.

חוגו של הבעש"ט במז'יבוז'

אישים

במז'יבוז' עמד הבעש"ט בראש בית מדרש של למדנים, מקובלים וסגפנים, ובהם רבי זאב וולף קיציס ורבי דוד פורקס, שמופיעים גם ברשומות בתי משפט פולניים. לפי המסורת התנגדו בתחילה לבא החדש ואחר כך קיבלו את הנהגתו; קיציס נעשה בעל התוקע בבית המדרש של הבעש"ט, והוא קבור לצדו. הבעש"ט נקט עמדה גם בפוליטיקה המקומית: בראשית שנות ה-40 של המאה ה-18 התייצב נגד הקצבים והרב בסכסוכם עם הקהילה.^[7][16][11]

ראו גם: הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר).

ירידים ומסחר

חברה וקהילה

מז'יבוז' נודעה בירידים הגדולים שלה, שמשכו סוחרים יהודים מכל האזור. כלכלתה שקעה אחרי 1831, כשמושב השלטון האזורי עבר לקמיאנץ-פודילסקי, ושוב כשמסילת הברזל עקפה את העיירה.^[2][1]

ראו גם: השלטון הרוסי, 1793–1917.

כנסיות וארמון

מקומות

מלבד הטירה השתמרו בעיירה כנסיית ההירדמות (Dormition) הפרבוסלבית מהמאה ה-16, ובה פרסקאות עתיקים, כנסיית השילוש הקדוש הקתולית מהמאה ה-16, וארמון מהמאה ה-16.^[4]

ראו גם: הטירה.

לנדסמנשאפטן (אגודות יוצאי העיירה בניו יורק)

חברה וקהילה

מהגרים ממז'יבוז' ייסדו בניו יורק אגודות לעזרה הדדית, ובהן Medgibosh Progressive Solidarity Society, Meshbisher Untershtutzung Verein ו-Chevra Ohev Israel Anshei Meshbosh (חברה אוהב ישראל אנשי משבוז'). האגודות רכשו חלקות קבורה לחבריהן בקווינס ובלונג איילנד, ולכן רבים כל כך מצאצאי העיירה קבורים יחד באמריקה.

ראו גם: The landsmanshaftn, Search the registry.

מלחמת האזרחים והפוגרומים, 1917–1922

אירועים

ב-1917 הוצב בעיירה הקורפוס האוקראיני הראשון בפיקודו של פבלו סקורופדסקי, וב-1918 נלחמו בסביבתה כוחות אוקראיניים וכוחות הצבא האדום. במלחמת האזרחים של 1919–1922 עבר השלטון בעיירה מיד ליד פעמים רבות, ויהודיה סבלו מפוגרומים. השלטון הסובייטי התבסס בה ב-1922.^[4][1]

ראו גם: התקופה הסובייטית, 1922–1991.

מרד הקוזקים, 1648 (גזירות ת"ח)

אירועים

לפני 1648 הייתה במז'יבוז' אחת הקהילות היהודיות הגדולות בפודוליה. ב-20 ביולי 1648, בימי מרד חמלניצקי (גזירות ת"ח ות"ט), הרגו כוחות קוזקים בפיקודם של דנילו נצ'אי ומקסים קריבונוס כמעט את כל יהודי העיירה, כ-2,500 נפש, או לקחו אותם בשבי. ב-1661 נותרו בה יהודים ספורים בלבד. התקפות נוספות באו ב-1651, ב-1664 ובראשית המאה ה-18.^[1][2]

ראו גם: אוכלוסייה, Timeline.

סירקיש, רבי יואל (הב"ח)

אישים

רבי יואל סירקיש (1561–1640), הפוסק הגדול המכונה הב"ח על שם ספרו בית חדש, כיהן כרבה של מז'יבוז' בשנים 1604–1612.^[1][2]

ערש החסידות

חברה וקהילה

החסידות, התנועה הדתית שהעמידה במרכז את השמחה, התפילה וקרבת אלוהים של כל יהודי פשוט, צמחה מחוגו של הבעש"ט במז'יבוז' באמצע המאה ה-18. נכדו, רבי ברוך, ואחריו האוהב ישראל מאפטא החזיקו בעיירה חצר חסידית, וחסידים מכל העולם, ובכללם מישראל, באים עד היום להתפלל על קבריהם.^[1][2]

ראו גם: הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר), האוהב ישראל מאפטא (רבי אברהם יהושע השל), רבי ברוך ממז'יבוז'.

קבר הבעש"ט והעלייה לקברו

מקומות

הבעש"ט נפטר בחג השבועות תק"כ (1760), לפי רוב המסורות בו' בסיוון (21 במאי), ולפי אחרות ביום השני של החג, ז' בסיוון. הוא קבור בבית העלמין היהודי הישן בין תלמידיו וצאצאיו: רבי זאב וולף קיציס, נכדיו רבי ברוך ורבי משה חיים אפרים, והאוהב ישראל מאפטא. המצבה המקורית אבדה אחרי מלחמת העולם השנייה; יהודים מקומיים סימנו את הקבר בלוח בטון בשנות ה-60, ובראשית שנות ה-90 נבנה עליו אוהל לבנים. ב-2006 בנה הארגון הישראלי "אהלי צדיקים" מחדש את האוהל שמעל ארבעת הקברים, והקים בסמוך בית כנסת, בית הארחה ומקווה; הבנייה מחדש ספגה ביקורת על שפגעה בקברים שמסביב. מאז סוף שנות ה-80 באים לכאן מדי שנה אלפי חסידים, ובעיקר בשבועות, יום ההילולא שלו; המלחמה באוקראינה הקשתה על המסע.^{[9][13][14][15][1]}

ראו גם: בית העלמין היהודי הישן, Medzhybizh today.

קברי האחים והאנדרטה

מקומות

היהודים שנרצחו ב-1942 קבורים בשלוש תעלות סמוך לדרך לרוסנובצי, כ-2 ק"מ מהעיירה, מכוסים בבטון ומסומנים באנדרטה. המקורות ממקמים את האתר מצפון לעיירה או ממערב לה, לצד הבוג הדרומי.^[3][1]

ראו גם: השואה, 1941–1942, The Holocaust memorial.

ראפופורט, הרב דב בעריש

אישים

הרב דב בעריש ראפופורט (נפטר ב-1823) היה הראשון ממשפחת הרבנים ראפופורט שהתיישב במז'יבוז'.^[1]

רבי ברוך ממז'יבוז'

אישים

רבי ברוך בן יחיאל (נולד ב-1753 או ב-1757; נפטר ב-1811), נכדו של הבעש"ט מבתו אודל, הכיר את סבו בילדותו. ב-1788 חזר למז'יבוז' והחזיק בה חצר מפוארת, ובה גם הלץ העממי הרשל'ה מאוסטרופולי. הוא לא הותיר אחריו שושלת, משום שהיו לו בנות בלבד, והוא קבור לצד סבו. בסביבות שנת 1800 פרצה בעיירה מחלוקת שפילגה את הקהילה, ומאז הונהגו החסידים ומי שאינם חסידים בנפרד.^[8][2][1]

ראו גם: הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר), הרשל'ה מאוסטרופולי, רבי משה חיים אפרים מסודילקוב (בעל "דגל מחנה אפרים").

רבי משה חיים אפרים מסודילקוב (בעל "דגל מחנה אפרים")

אישים

רבי משה חיים אפרים (נולד ב-1748, ויש אומרים ב-1742; נפטר ב-1800), נכד נוסף של הבעש"ט מבתו אודל, גדל בבית סבו במז'יבוז'. ספרו דגל מחנה אפרים (נדפס לראשונה בקוריץ ב-1810) משמר רבות מתורותיו של הבעש"ט. ב-1785 חזר למז'יבוז' כאדמו"ר, נפטר בה ב-1800 וקבור לצד סבו.^[17][7]

ראו גם: הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר), רבי ברוך ממז'יבוז'.

רבי נחמן מברסלב

אישים

רבי נחמן מברסלב (1772–1810), מייסד חסידות ברסלב, נולד במז'יבוז' ב-4 באפריל 1772 (ראש חודש ניסן תקל"ב). הוא היה נינו של הבעש"ט מצד פיגא, בתה של אודל, ובנערותו היה הולך בלילות להתפלל על קבר סבא רבא שלו.^[18][1]

ראו גם: הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר).

רשימות הרוויזיה (מפקדי רוסיה הצארית)

רשומות

האימפריה הרוסית מנתה את משלמי המסים שלה ב"רשימות רוויזיה" (revizskie skazki). רשימות מז'יבוז' השתמרו בארכיון הממלכתי של מחוז חמלניצקי (ДАХмО), והן מן המקורות הטובים ביותר למשפחות יהודיות במאה ה-19: 1816/1818 (פונד 226, אופיס 79, תיק 3789), 1829 ו-1833 (226-79-4747), 1834 (225-1д-859, ובה רשומים בשמם כל גבר, אישה וילד), 1843 (226-79-4960, העברות לעיירות אחרות), 1851 (226-80-977), 1858 (226-79-6109) ו-1875 (226-80-1166). אחדות מהן פתוחות לצפייה חופשית בוויקישיתוף (Wikimedia Commons), ו-JewishGen מפתח רבות מהן.^[20][21]

ראו גם: How to read a revision list, Find your Medzhybizh family.

שבחי הבעש"ט

רשומות

רוב הסיפורים על הבעש"ט במז'יבוז' באים מן הספר שבחי הבעש"ט, יותר מ-200 סיפורים שקיבץ בכתב יד בסביבות 1795 רבי דב בער מלינץ, ונדפסו בקאפוסט ב-1814 (לעתים קרובות מתוארך ל-1815). ההיסטוריונים קוראים אותו כספרות שבחים (הגיוגרפיה) שיש בה גרעין היסטורי: חלק מדמויותיו, כמו קיציס ופורקס, מאוששות במסמכים פולניים. מעבר לכך דל התיעוד על חיי הבעש"ט: כמה רישומים בספרי המסים, מכתבים ספורים, והתורות שרשמו תלמידיו.^[7][2][10]

ראו גם: הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר).

שבצ'נקו, טאראס, ומבקרים אחרים

אישים

הגיבור הפולני תדאוש קושצ'ושקו הוצב במז'יבוז' ב-1790. המשורר האוקראיני טאראס שבצ'נקו שהה בעיירה באוקטובר 1846 במסגרת משלחת ארכאולוגית; לוח זיכרון מציין את המקום.^[1]

שמות העיירה

חברה וקהילה

השם נגזר מ-mezhbuzhye, "בין הבוגים". באוקראינית: Medzhybizh (Меджибіж); ברוסית: Medzhibozh (Меджибож); בפולנית: Międzybóż; ביידיש: מעזשביזש (Mezhbizh); בעברית: מז'יבוז'; בגרמנית: Medschybisch; בעות'מאנית: Mejibuji. ברשומות ובספרים מופיעים גם הכתיבים Medzibezh, Medzibozh, Mezhibezh, Mezbizh, Miedzyboz ו-Międzybórz, והאגודות בניו יורק כתבו Medgibosh, Meshbisher ו-Meshbosh.^[1][5][2]

ראו גם: The many names of the town.